הסיפור הבא ימחיש את העניין היטב.
מתוך הספר "למכור בכוח המוח" של חוזה סילבה ואד ברנד.
כיצד ניתן למכור עיתון לאישה עיוורת.
שדלן מכירות עבד למחייתו במכירת מנויים לעיתון. הבחור התקשר לאישה וסיפר לה מה הוא מציע וסיפר לה על כתבות המופיעות בעיתון. האישה אמרה שזה מעניין אותה הכתבות בעיון המחיר שמוצע המנוי וכ`ו, אבל ציינה שיש בעיה אחת, העובדה שהיא עיוורת ואינה יכולה לקרוא את העיתון.היא לפתע נשמעה מדוכדכת על מה שהיא מפסידה.
הבחור שאל אותה אם יש לתה מישהו בבית שיכול להקריא לה את העיתון, היא ענתה בשלילה שהיא חיה לבד.
הוא שאל לגבי חברים ידידים שמגיעים לעיתים ויכולים להקריא לה את העיתון. האישה סיפרה שבעבר היו אנשים שנהגו לבקר אותה אך לאחרונה זה תקופה מגיעים מבקרים רק לעיתים רחוקות.
האישה נכנסה למצב רוח מדוכדך עוד יותר על כך שמפסידה מהנאות החיים ולא נפגשת כמעט עם אנשים.
הבחור שהיה ידוע בחשיבתו היצירתית החל לחשוב במהירות. מה האישה צריכה באמת וכיצד אני שאני מוכר מנויים לעיתון יכול לעזור לה.
הבחור הבין שהצורך של האישה בחברה. אנשים שיגיעו לבקרה מדי יום ביומו, אך מדוע שאנשים יעשו כך?
הוא שאל את האישה האם לאנשים יש סיבה כלשהיא לבוא לבקרך?
היא ענתה בשלילה, לא.
אולי אמר הבחור, אם האנשים היו יודעים שאת מקבלת את העיתון בכל יום,אולי אז היתה להם סיבה, היו מארגנים סבב ביניהם והיו מגיעים לקרוא לך את העיון בכל יום.
הרעיון נראה לאישה והיא הסכימה לעשות את המנוי.
הבחור בדק מדי פעם בפעם במשך מספר חודשים לאחר מכירת המנוי ונודע לו לשמחתו שאנשים באים לבקרה כל יום מקריאים לה מהעיתון ואח"כ הם משוחחים על הנושא.
אין גבול לשמחה של אותה אישה עיוור והכל בזכות מוכר עם חשיבה יצירתית ואכפתי שטרח להקדיש זמן ולברר מהו הדבר שהיא רוצה באמת ועזר לה לפתור את הבעיה.
